השירים של חיינו 2-כול אחד והאריק שלו

February 1, 2017

גינוני האבל היהודי מאפשרים למשפחה האבלה לתמוך ולהיתמך, להתעטף ולהיבלע בימים הראשונים לאחר האובדן על ידי קרובי משפחה, עמיתים לעבודה, חברים, שכנים והקהל הרחב.

במותה של אישיות מפורסמת כולנו מרכינים ראש, מנחמים ומתנחמים אחד בזרועות השני.

כך גם קרה לנו עם אריק, מגדולי הזמרים הישראלים עד היום הזה.

דפי הפייסבוק התמלאו בשירים ובהקדשות לזיכרו. כול אחת והאריק שלה, כול אחד והמילים והמנגינה שמחברים אותו אליו. והנה עבר שבוע וכשם שהמשפחה נשארת לבד בתום העלייה לקבר בסוף השבעה, כך גם אנחנו נשארים לבד עם האריק הפרטי שלנו.

אריק שלי, מספר לי את מילותיו של חלפי על התוכי יוסי:

 

 

השיר על התוכי יוסי  
אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי. 

 


עמו אשוחח עת איש לא ישמע. 
ואז אומר לו, אומר: 
העצבות כמו כוס היא 
ובה יין מר 
מענבי הנשמה. 

התדע, תוכי יוסי, אתה ילד לירי. 
צפוי לך מוות שקט, 
כה שקט. 
ואז אנוכי בתוגת המאירי 
אלחש לקירות: יוסי מת, 
יוסי מת. 

וישוב אפרך מהכלוב למולדת - 
מן הכלוב הלבן לעפר הצהוב, 

ערירי, בלי אישה תוכיה ויולדת. 
לתוכי שכמוך אסור לאהוב. 

אתה לא תאהב, יוסי, יוסי 
אף פעם. 


כמוך נולדו להנעים פטפוטים 
עם כל משורר, שלבו אש וזעם, 
בין לבבות אדישים וחוטאים. 

כמוך הם רק צעצוע בבית, 
למען יוכלו ילדים לשחק. 
פטפט, תוכי יוסי, 
נחמני כזית, 
ליבי היום ריק.

 

 

  •  

 

יש האומרים שזהו השיר העצוב ביותר של אינשטיין, מלומדים כותבים על שירו הארס פואטי של חלפי, ועבורי, כבכל פוסט אני מנסה להרחיב את ההתבוננות בשיר באמצעות שאילת השאלות הבאות:

  1. מה מושך אותי בתוכן השיר? במילותיו?איזה רגש הוא מעורר בי?

  2. האם ישנו דימוי, ביטוי, מטאפורה או משפט שמשך את אוזני? אילו אסוציאציות עולות בי בהקשר לכך?

  3. האם יש לי מחשבות, דעות קדומות, או קשר אחר לכותב השיר? למבצעו?

  4. מה ההשפעה של הלחן עלי? איך הוא מתקשר עם המילים?

 

בדיאלוג עם שאלות אלו אני נזכר בעצמי, כילד, בגיל היסודי עם טייפ דאבל קאסט גדול ומגושם. היו לי מספר קסטות מצומצם שאת רובן הקלטתי מאחרים או מהרדיו. מבין קסטות אלו היו שתיים מקוריות של אריק אינשטיין, על האחת הוא מצולם  קופץ במוט ובשנייה איור חדרו כשתוכי במרכזו. אני זוכר עצמי מתבונן רבות באיור, בתוכי, בנוף הנשקף מחלון החדר.

מהרהר בבדידותה של הדמות, בבדידותו של התוכי בכלוב. אני זוכר עצמי מאזין לקלטת בעודי שוכב על מיטתי. בתקופה זו גם התחלתי לשוחח עם כלבתי. סיפרתי לה על את שעובר עלי ומתוך מקום זה גם התחברתי לשיר עצמו. במחשבה לאחור אני יכול לזהות שיר זה גם כאבן דרך לבחירתי להיות גם מטפל ריגשי בעזרת בעלי חיים.

הרגש המתעורר בי בעקבות האזנה לשיר אינו עצב, אומנם יש בו משהו נוגה אך מבחינתי, ואולי בהשפעת הלחן, אני מוצא בו גם נחמה.

"תוכי יוסי" מתקשר לי אסוציאטיבית ל"יוסי ילד שלי מוצלח", מעניק לי תחושה של כמיהות ורצונות מילד שיהיה מוצלח ומושלם עבור הוריו ולאו דווקא עבור עצמו ואני תוהה על האמירות המופנות ליוסי התוכי מצד המשורר.

אינשטיין מקושר אצלי כזמר לאבי. אריק היה אחד משלושת האהובים עליו ביותר. את אבי איבדתי לפני שלוש עשרה שנה. לכן מותו של אריק מעורר את הגעגועים גם לאבי ואת הזיכרונות הנישכחים ממנו.

כשאדם יקר לנו נפטר, הדבר הראשון שאובד מן הזיכרון הוא משמע קולו, מילותיו, צליליו. אנו נשארים עם תמונות אילמות, שאט אט מטשטשות עד אשר הזיכרון נשאר כחוויה בלתי מילולית בגוף.

וכשזמר גדול כמו אינשטיין הולך לעולמו הוא משאיר לנו שלל הקלטות, שירים, מנגינות, מילים, מפתחות לליבנו. אחד מהמפתחות לליבי ולזיכרונו של אבי בתוכו מצוי במילותיו של אריק.

תודה לך, יהיה זיכרך ברוך.

 

אשמח לדעת על המפתחות שהשאיר איינשטיין לליבכם, על השיר המשמעותי עבורכם ומדוע.

כיתבו לי באתר ובפייסבוק.

כמו כן, אם אתם רוצים שבלוגים עתידיים ייתמקדו בשיר המדבר אליכם, אתם מוזמנים לכתוב לי, יחד נתמקד בשיר ואעניק לכם כיווני מחשבה נוספים לחיבור אליו.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

September 20, 2018