איך יוצאים למקומות נפלאים?

באחד מהערבים האחרונים בחרו הילדים הפרטיים שלי לקרוא את "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". אני בדרך כלל מטה אוזן לבחירת הספרים שלהם, מנסה לשמוע את המשאלה שטמונה בה.

הפעם שמעתי את הכמיהה ליציאה מהבית, את הגעגוע למקומות הנפלאים שנמצאים שם בעולם, אלה שהם כבר זכו לטעום מהם ואלו שעוד לא (ואולי אלה בכלל הכמיהה והגעגוע שלי...).

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" הוא קלאסיקה על-זמנית מבית היוצר של דוקטור סוס.

הוא מתאים לילדות.ים ולמבוגרות.ים כאחד ואולי לכל רגע בחיים בו אנחנו מתחילים משהו.

נראה לי שהרלוונטיות הנצחית שלו נובעת מהעובדה שהוא יורד עד ללשד הרעיון של היציאה למסע כמטאפורה לחיים עצמם: היציאה לדרך כתהליך בלתי נמנע של השתנות מתמדת, מתוכננת ורצויה - או שלא.

אבל רגע. יוצאים? למקומות? נפלאים? זה לא מנוגד להנחיות?

נראה שימי הקורונה מערערים על ההגדרות המוכרות ומאיצים בנו להרהר אודותיהן מחדש: לאן יוצאים כשאי אפשר לצאת מהבית? למה מתכוונים כשאומרים "מקומות"? ומה הופך דבר כזה או אחר ל"נפלא"? הרי המרחב האישי והפיזי שלנו הצטמצם כל-כך בשבועות האחרונים. אנחנו נעים בין חדר אחד לשני, בין הסלון למרפסת, מגדירים מחדש פינות של הבית ובעיקר מנסים למצוא את הקו הדק העובר בין העצמי לבין האחר.

אז איך אפשר לצאת למקומות נפלאים כשאי אפשר לצאת מהבית? - זו הייתה שאלה שהפניתי אל שלושת הזאטוטים כשרק קראנו את העמוד הראשון של הספר. הנחתי להם להרהר קצת. הם אמרו כלמני דברים: דרך המחשב והטלויזיה אפשר. בחלומות

אפשר. בציורים ובמשחק. בריקוד ובתנועה ועם צלילים. וכמובן - בדמיון. ולבסוף הגענו גם לזה: דרך סיפורים.

ופתאום גילינו את כל הדרכים שבהן אפשר לצאת, כשאי אפשר לצאת. ופתאום הרחבנו עוד קצת את המושג

"מקומות". וגם המילה "נפלאים" קיבלה עוד צבעים. לא פסחנו גם על "מקום לחכות". הוא אחד השלבים החשובים שבסיפור בעיניי. אפשר היה לדבר על למה אנחנו מחכים. אפשר היה לדבר על החיסרון ועל הגעגוע. אפשר היה לדבר על הקושי שבכאן ובעכשיו. ועל האפשרות "לזוז" מה"מקום" התקוע, גם כשהמצב בחוץ עדיין לא משתנה. כלומר, לזוז מבפנים.

למי שאין את הספר בבית, אפשר למצוא גרסאות מצולמות שלו ביוטיוב, הנה אחת לדוגמא:

כל זה גם הזכיר לי את הקטע הבא, מתוך "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, שנראה רלוונטי להיום יותר מאי-פעם:

"זֶה הָיָה בְּסוֹף דֵּצֶמְבֶּר שֶׁל שְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה, וּמֵאָז אֲנִי אַף פַּעַם לֹא יָצָאתִי מֵהָאָרֶץ, מִלְּבַד אוּלַי בַּמַּחְשָׁבוֹת. וַאֲנִי כְּבָר גַּם לֹא אֵצֵא. זֶה לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כָּל-כָּךְ נִפְלָאָה, מִי יוֹדֵעַ מָה, זֶה מִפְּנֵי שֶׁהַיּוֹם אֲנִי כְּבָר חוֹשֶׁבֶת כִּי כָּל נְסִיעָה אוֹ טִיּוּל הִיא שְׁטוּת אַחַת גְּדוֹלָה: הַטִּיּוּל הַיָּחִיד שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא חוֹזְרִים בְּיָדַיִם רֵיקוֹת הוּא פְּנִימָה. בִּפְנִים הַלֹּא אֵין גְּבוּלוֹת וְאֵין מֶכֶס, אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֲפִלּוּ לַכּוֹכָבִים הֲכִי רְחוֹקִים. אוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁכְּבָר אֵינָם. אֲפִלּוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ אַף פַּעַם, וְאוּלַי לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת, אֲבָל טוֹב לִי בָּהֶם. אוֹ לְפָחוֹת - לֹא רַע."

בימים אלו, שלא ניתן לצאת מהבית, אנחנו מזמינים אתכם לצאת איתנו למקומות נפלאים דרך המחשב.

אנו מציעים שירות ייחודי של ביבליותרפיה בהתכתבות שיכול לסייע רבות לאנשים מבוגרים שנכפה עליהם בידוד חברתי. כדאי לעניין את ההורים/ סבא וסבתא בשירות זה שהינו נגיש ויכול לסייע להם רבות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

בנוסף, סבב ראשון של סדנת האון ליין שלנו יצא לדרך עם משתתפים משלוש מדינות שונות. הצטרפו לסבב הבא של סדנת הכתיבה שלנו "סיפורים מהחיים". לפרטים לחצו כאן.