top of page

כנס הביבליותרפיה האירופי הראשון- ואנחנו שם!

סוף סוף אני יורד רגע מרכבת ההרים של החיים כדי לחזור בזמן לתחילת החודש (גם לתחילת השנה היהודית), ולנסות לסכם את מה שקרה שם.


ששמענו על הכנס מייד ידענו שנהיה שם.

שני כרטיסי טיסה נקנו מבעוד מועד והציפייה וההכנות החלו.


ההגעה לכנס גם היתה רכבת הרים של חוסר וודאות. האם המלחמה תמנע מאיתנו להגיע.

בשדה לוח טיסות אדום מלא בביטולים ואנחנו מהטיסות הבודדות הירוקות, וגם יוצאים בזמן.


אבל אז נתגלה שהמטוס תקול, ציפורים נודדות נתקלו ונתקעו במנוע. המנוע והציפורים לא שרדו את המפגש והטיסה נדחית למועד לא ברור.


הגענו עד לכאן ועכשיו נחזור הביתה?

להפגת המתח והציפייה עזר בקבוק יין לבן שנשתה עד טיפתו האחרונה טרם הטיסה שסוף סוף הגיעה.


במקום נחיתה נוחה אחהצ. נחתנו בשעת לילה קרירה.

רכבת ההרים של החיים זימנה לנו נהג מונית שנוהג ללא חגורת בטיחות כחלק ממנטרת החיים,

וגם אינו משתמש בברקס אלא אם כן זה הרגע האחרון.


ההתרגשות בבוקר היום הראשון היתה גדולה. גם לי וגם לאפרת תוכננו סדנאות באותו הבוקר,

את מי נפגוש, כמה יהיו, מי יהיה, איך יהיה ומה יקרה.


ההתרגשות גם הביאה אותנו להיות מהמקדימים ומהראשונים. באופן סימבולי ולא מפתיע ביום השני הגענו באיחור ומהאחרונים.




אומנם הרגשתי שאני שובר את השיניים במהלך הסדנה אך היא עברה בהצלחה ועניין.

התפניתי להאזין להרצאות ולדגום א.נשים מעניינים ומסקרנים.

היום הראשון היה מציף, אחריו הייתי חייב טיול ברחבי העיר והשלמת שעות שינה מהלילה הקודם.


אחרי סיבוב נוסף של שאיפת אוויר אירופי בשעות הבוקר הגיע היום השני בו התפניתי להשתתפות בסדנאות מעוררות ובמפגשים בין אישיים מסקרנים.


היומיים האלו היו רכבת הרים של שתי הרצאות, ושלוש סדנאות שמתקיימות מבוקר עד ערב במקביל.

כמו ביקור בפארק אירופה בו אין סיכוי להספיק את כל המתקנים.

חוויה ייחודית שבה הfomo וה jomo מתחרים ללא מנצח ומפסיד.


המשתתפים בכנס היו מרקעים מקצועיים שונים, המשותף לכולם היתה הבחירה להוסיף את זהות הביבליותרפיסט.ית לעצמם.


מתוך אמונה בכוח של השפה הזאת, של המפגש הזה עם מילים כתובות, עם סיפור שבכתב ועם נרטיב שבעל פה.

הראשוניות של הכנס נתנה לו את הקסם המיוחד שקורה רק כשדבר חדש נולד.


בסופם של היומיים, עטי הנוצה שהבאתי כבר נראו והציצו אלי בחזרה ממקומות שונים בחדר.



תחילה של מעוף משותף. תחושות של גאווה וסיפוק.


רכבת ההרים של החיים סידרה לי טיסה באותו הלילה ולא היה זמן לנשום קצת אוויר "לא פורמלי".


עוד הרבה מילים יכלתי לכתוב על.. מקווה שעוד מילים רבות ייכתבו כהמשך.


אסכם בשיר ובמשאלה וציפייה לאן רכבת החיים של החיים תוביל את המפגשים האלו כעת.


שיעור הא

מילים: חזי לסקלי 

 

כְּשֶׁהַמִּלָּה תַּהֲפֹךְ לְגוּף

וְהַגוּף יִפְתַּח אֶת פִּיו

וְיֹאמַר אֶת הַמִּילָּה שׁמִּמֶּנָּה

נוֹצַר‏ -

אֲחַבֵּק אֶת הַגּוּף הַזֶּה

וְאָלִין אוֹתוֹ לְצִדִּי.

14 צפיות

Σχόλια


bottom of page