(צילום: היולי אפל-הגדה של פסח, תמיד- הוצאה לאור).
פסח בא ועימו הגיעה גם ההגדה. ליל הסדר ומסורתו השנתית מצווה עלינו בקריאת ההגדה, כפי שנאמר "והגדת ולבנך".
מעבר לציווי ההלכתי, ליל הסדר מנקז אליו את מהותו של הסיפור המשפחתי. באיזו משפחה לא מתחילות לצוץ כבר אחרי חנוכה או פורים השאלות המוכרות: מה עם הסדר השנה? איפה נעשה? מי בא? איפה היינו שנה שעברה? וכן הלאה.
ברמה האישית והמשפחתית, במסגרת טיפולית אישית או קבוצתית, עולות תהיות ודילמות רבות סביב הקונפליקט הטעון המתקרב ובא. לעיתים נראה שליל הסדר מנקז אל תוכו את כל הדרמות המשפחתיות בין הורים לילדיהם, בין אחים, בין כלות לחמות ועוד.
ברמה האישית עולות תמות של בדידות מול משפחתיות לוחצת, לקיחת אחריות אל מול רצון להתמסר, היכולת לעמוד מול לחצים או מול דמויות משמעותיות, הקושי להיות בקונפליקט ועוד.
את "מצוקת ליל- הסדר" היטיב להציג הבמאי שמי זרחין בסרטו "לילסדה" מ-1995 בכיכובם של גילה אלמגור ויוסף שילוח.
אין זו מטרתו של מאמר זה לבחון את הפתולוגיות המשפחתיות או לעזור מול הקונפליקטים המשפחתיים. עם זאת הוא כן ינסה להציע כמה רעיונות לשיח מסוג אחר, שונה ויצירתי במהלך אותן שעות שבהן מסובין יחד סביב שולחן עגול או מלבני בין שני אנשים לעשרות בני משפחה למשך כמה שעות וסופרים את הדקות עד שמגיעים ל"שולחן עורך"....
מה יש בליל הסדר? מה קיסמה של ההגדה? אני חושב שזה הסיפור המתואר בה. ישנו גיבור, תינוק שנאסף מן היאור, שתאונה הפכה אותו לכבד פה, שבבגרותו עולה לגדולה, ישנו רשע מוחלט, ישנם ניסים, וישנו מסר חברתי העובר מדור לדור.
המסרים החברתיים, הם אלו שמצווה עלינו להעביר מדור לדור. במאמר זה אנסה להציע דרכים נוספות לדון במסרים
אלו מתוך מקום אישי, משפחתי וחברתי המתאים לימינו אנו.
1.עבדות- בני ישראל יוצאים מעבדות לחרות ומזמינים אותנו מחד להודות לה' על הוצאתנו ממצרים להיות בני חורין אך מצד שני להרהר ולחשוב על מקומה של העבדות גם בחיינו האישיים במציאותנו העכשווית. מי מאיתנו מרגיש כבול לדפוסי עבר? למקום עבודה? לקשר רומנטי שאין בו נחמה? למסך הטלוויזיה או הסמארטפון? לטיפה המרה ועוד ועוד.
אני רוצה להציע לכם, לאחר שירת "עבדים היינו" לחלק את מילותיו של השיר "עבדים" של ברי סחרוף. (לאלו שאינם חוששים מחילול החג, ניתן גם להאזין לו באמצעות חיבור ליו טיוב מכול טלפון נייד).
ברי מציע בין שורות השיר רעיונות נוספים להתמכרות ומחזיר אותנו לאלוהים ולבקשה ממנו להיות בני חורין.
סביב השולחן ניתן להעלות את השאלה על מה היא עבדות בימינו אנו? באיזו מסגרת אנחנו מרגישים כאילו אין לנו זכות בחירה? מתי בעברנו הרגשנו כך? מה משמעות היציאה ההמונית של עם ישראל מישראל לחופשה בניכר בעת הפסח, האם זוהי היציאה מעבדות לחירות בעת המודרנית? ועוד ועוד שאלות.
בהמשך, או בנוסף, ניתן לשאול ולבקש מכול אחד לציין מנהג או הרגל אחד ממנו היה רוצה להשתחרר השנה. ניתן לעשות זאת בסבב בעל פה (כפי שנהוג בהגדה) או לחלק פתקים קטנים וכלי כתיבה כדי שכל אחד יוכל להניח לעצמו תזכורת בארנק מערב זה לשנה כולה.
(תודה לד"ר אלון רז, על פעילות מופלאה זו שהעביר לי במסגרת לימודיי לתואר ראשון במכללת עמק יזרעאל).
2. "כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו. ואלו הן: פסח, מצה ומרור" (מתוך ההגדה).
בהגדה, ישנו פירוש לכול אחת מן המילים הללו. בהפעלה זו ננסה להעניק למילים אלו פרשנות נוספת, אישית יותר.מה הוא פסח? ניתן להתבונן על הפועל, כפי שמציעה ההגדה. על מה פסחנו השנה? מה פסח עלינו? האם הקידום בעבודה? האם האושר או התסכול? האם לא היינו בחו"ל השנה ואולי פסחנו על המקום לעצמנו ולא קראנו ספר או עשינו התעמלות או ציירנו כפי שקיווינו?
מה לא הספיק לתפוח עבורנו השנה? מה יבשיל אולי לשנה הבאה? מה אנחנו מקווים? מה המצה שתהפוך ללחם בצאת החג?ומי הוא המרור? האם בדמות אדם הוא או בדמות מעשה או מקרה? מה השאיר טעם רע השנה? האם הוא מירר את חיינו רק השנה, או ששנה אחר שנה הוא מעכיר את טעם פינו? איך ניתן להשאירו בצלחת הפעם?
3. "על ארבעה בנים דיברה התורה. אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".
ההגדה מעיזה להתמודד פה עם נושא לא פשוט של יחסי הילדים למסורת, לתכנים המועברים מדור לדור.אעז ואגיד שהיא מעזה גם להתמודד עם ערך המשפחתיות, עם יחסי הורים ילדים ועוד.ניתן בשלב זה, כיוון שלא פעם סביב השולחן ישנה חלוקת תפקידים קבועה לגבי מי מבני המשפחה מקריא איזה ילד, להתדיין על "איך זה שתמיד אני מקריא את הקטע הזה?" "במה אני מתחבר אליו?", " מה מעצבן אותי בו?"יכול להיות שזה יתחיל ב"אף פעם לא חשבתי על כך" או "שום דבר" אך תנו לזה רגע לחלחל.. תוך דקות ספורות תמצאו עצמכם בין השורות.
אופציה נוספת היא לבלבל את התפקידים, לשנות את תפקידי ההקראה, מהר מאוד תשימו לב שקוראים שונים מעלים תכנים שונים ונקודות שונות למחשבה.אפשרות נוספת היא לחלק את באי הסדר לקבוצות, על פי ארבעת הבנים ולבקש מהם לכתוב או להגיד בעל פה קטע חדש, מה כל בן כזה היה אומר על ליל הסדר כיום.
4. סיפורה של הגדה- במשפחות רבות אצל סבא וסבתא או אצל דוד רחוק ישנו כרך של ההגדה שיש לו סיפור מיוחד. זו יכולה להיות מהדורה מאובקת עם דפים מצהיבים מלפני מאה שנה שהובאה עם העלייה ארצה או מהדורה חגיגית עם פירושים כאלו ואחרים או איורים שנעשו על ידי צייר מפורסם. אם תחפשו טוב ואם תזמינו את באי הסדר לחפש את ההגדות המיוחדות האלו, תוכלו להביא אל השולחן סיפורים אישיים ומשפחתיים שיספרו את "יציאת מצריים" של משפחתכם ולגלות את החיבור שבין סיפורכם האישי לסיפורה של המורשת היהודית.
במאמר זה הוצגו ארבע הפעלות המאפשרות למתנסים בהן למצוא עצמם בין שורות ההגדה, כלומר למצוא ולשלב את סיפורם האישי בתוך המסורת החברתית. ההפעלות הללו, ההשתהות, אפילו אם לכמה דקות ספורות, יכולה לפתוח שיח חדש במשפחה, לשכלל את הטקסיות המשפחתית הנערכת מידי שנה ולקרב את המסורת היהודית למקום האישי והמשפחתי. דרך כך ניתן ליצור פתיחות והיכרות מחודשת בתוך המשפחה.
לדעתי, גם אם לא יתפתח שיח ודיון סוער, עצם העלאת המחשבות והשאלות יאפשרו ליושבים סביב השולחן לתהות ולהרהר בנושאים אלו ברמה האישית. כך יתקיים סדר אישי בתוך הסדר המשפחתי המלווה את הסדר המסורתי, ההלכתי, היהודי.
בשם "המרכז הישראלי לביבליותרפיה" אני רוצה לאחל לכולכם חג שמח, אביב פורח ושנה של עצמאות וצמיחה.