מה הסיפור עם הילד שלי?

 

 

כשיש חום או פצע מדמם הולכים לרופא, אך מתי פונים לטיפול רגשי?

לפני כמה זמן, פוסט שפרסמנו, קישור לכתבה בידיעות אחרונות על שירים חדשים של יהודה אטלס, יוצר "הילד הזה הוא אני" עשה חיל בלתי צפוי. הפוסט זכה לשיתופים רבים והגיע לכ4000 איש ואישה. הפוסט מביא מתוך שיריו החדשים של אטלס שגילה כי השירים הישנים שלו אינם נוגעים ומתאימים לילדים הנמצאים במצבי סיכון. הוא ראיין אותם, שמע את סיפוריהם, הכיל, עיבד וכתב שירים קשים מנשוא על חוויות שרבים מאיתנו בכלל לא רוצים לדעת אודותיהם.(לצפייה בפוסט לחצו כאן)

 

מצבי קיצון שכאלו הן דגל אדום ומעטים הילדים ומקרים שמצליחים להשתקם ללא סיוע נפשי.

אך מתי נכון, כדאי ורצוי לבוא ולהתייעץ עם איש מקצוע?

 

ננסה לתאר זאת בשפה פשוטה ולהציע מספר כללי אצבע שיעזרו לכם להחליט.

 

 

# הסיבה העיקרית שבעקבותיה הורים פונים לטיפול עבור ילדיהם היא בעקבות קשיים במסגרת הלימודית, גן או בית הספר. לרוב הקשיים יתבטאו בקושי חברתי/התנהגותי מסוים ודווקא המסגרת החינוכית תאותת על הקושי. כך מגיע ילד לטיפול על התנהגות שמפריעה למהלך השיעור, או שמשתולל/ מרביץ בהפסקה. כך גם מגיעים ילדים שחווים בדידות, שאינם מצליחים ליצור קשרי חברות. כך גם יגיעו ילדים שחווים כישלונות לימודיים המשפיעים על מצב רוחם, התנהגותם וביטחונם העצמי.

 

חשוב לשים לב כי התנהגותו של ילד אינה חייבת להיות זהה בבית ובבית הספר! ילדים מופנמים יכולים להיות מתחת לרדאר הבית ספרי ובבית להביע מצוקה רבה בין אם בהתנהגות פרועה, בכיינית, נזקקת, מסתגרת ועוד.

 

# סיבה שנייה המביאה ילדים לטיפול היא פחדים וחרדות. לחרדות יש את היכולת לגייס את הסביבה. בתחילה אנחנו, כהורים, משתפים פעולה עם הילד, נותנים לו לישון במיטתנו או ישנים לידו, מאפשרים לו לצמצם פעילות ולהימנע מדברים שעשה בעבר (ללכת לבד לחבר, לשחק בכדור בחצר וכו') אך בשלב מסוים אנחנו מרגישים ש"די", שהחרדה כבר מצמצמת אותנו, שהיא לא מאפשרת גם לנו לנוע בחופשיות, מתעוררת תחושת מחנק. בנקודה זו לרוב נעשית פנייה לטיפול.

 

ניתן לקרוא על טיפול בפחדים וחרדות בפוסט נוסף מתוך הבלוג שלנו.

 

# הסיבה השלישית שאותה נציין היא סיבה שקשה להודות בה, קצר בתקשורת. לעיתים, הפסקנו להבין את הילד, אנחנו לא מצליחים להבין מה קורה איתו, מדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, למה כול מפגש איתו מלווה בעצבים, בתסכול, בכעס, בתחושת ריחוק. למה דברים לא כפי שהיו פעם?

 

 

המחשבה שמא אני כבר לא יכול לסייע לילדי היא מפחידה, מאיימת, לא נעימה, אך היא קיימת בבתים רבים, במשפחות רבות, בין הורים לילדים בכול רחבי הארץ, בכול גיל (חשבו על הקשר שלכם או האחים שלכם עם הוריכם). לפעמים טיפול בגיל מוקדם מאפשר להחזיר את הקשר למסלולו התקין, מאפשר ליצור סיפור משותף, מאפשר הבנה מחודשת, חשיבה אחרת על הילד ועל עצמנו. לפעמים טיפול שכזה, פירותיו יהיו לנו לשנים רבות, גם כשהגוזלים כבר יעזבו את הקן.

 

אנו מאמינים כי טיפול בילד הוא יציאה למסע משותף, מסע שהילד הוא הגיבור הראשי בו אך להורים תפקיד חשוב כגיבורי משנה, כעוזרים, בלעדיהם, הטיפול בילד יתקשה ויגמגם.

 

הטיפולים שלנו מלווים בהדרכות הורים צמודות, כי מה שאנחנו יכולים לעשות בשעה בשבוע הוא כעין וכאפס לעומת מה שאתם כהורים, עם הדרכה נכונה, יכולים לעשות במהלך כול אותו השבוע.

 

רוצה להתייעץ איתנו טלפונית?

כתבו לנו הודעה כאן, ונחזור אליכם.

או התקשרו: איל- 050-5836752

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

September 20, 2018