"אתה עובר את הגבול" "אני בקצה גבול היכולת" "נחצו כל הגבולות"
מתי שמעתם או אמרתם את המשפטים הללו לאחרונה?
ברשימה הבאה אנסה להתייחס לנושא הגבולות ולהבחין כיצד הוא בא לידי ביטוי באספקטים שונים בחיינו, תוך התייחסות גם לגבולות הנקבעים בטיפול נפשי.
תחילתה של רשימה בחופשת חורף קצרה בה הסתובבתי ברחובות ברלין, ומחשבותיי נעו מצד אחד של החומה לצידה השני. להפתעתי גיליתי כי חומת ברלין אינה קו ישר מנקודה א' לב', אלא חומה סגורה, מעגלית. בברלין, המערב היה תחום מכל צדדיו בישות המזרח (הכתם הלבן במפה).
החומה נבנתה על ידי המזרח והשומרים עליה שמרו תוך כדי התבוננות לצד המזרחי ולא המערבי כדי למנוע הסתננויות לברלין המערבית. המובלעת הזו שנקראה מערב ברלין, על אף החופש והקידמה ברחובותיה היתה "גטו" סגור ממנו היה ניתן לצאת רק בטיסה. קשה להתעלם מהפרדוקס של פתיחות והסגר של סיטואציה זו.
משם נדדו מחשבותיי לגבולות שונים, קונקרטיים וסימבולים.
הגבול הממשי בנינו לבין העולם נמצא בקו העור.
לעומת זאת גבולותיו של המרחב האישי בו אנו מרגישים בטוחים/נינוחים, משתנה כל הזמן.
ברמה החברתית, נפרשים גבולות בין אנחנו והם.
הבדלה היא אחת הדרכים ליצור זהות. כך נוצרות קבוצות, קהילות, חברות וארגונים.
ומתי שומרים על הגבול? מתי נותנים להתקרב? מתי אפשר לחצות? השאלות הללו ממחישות את היכולת של גבול לנוע בסיטואציות שונות. הן מחזקות את האמירה כי "גבול הוא לא קו, אלא שטח".
התבוננות על גבול כאזור ולא קו מאפשרת להבין סיטואציות רבות בחיינו.
בהורות,
כמה פעמים אנחנו שומעים שיש להציב גבול ברור לילדים? מה זה אומר גבול ברור? תשאלו כל אמא ואבא והם יענו לכם שכל יום זה אחר, שאין סיטואציה דומה אחת לשנייה, שלכל הורה יש את הגבול שלו. שבכל משפחה יש גבולות אחרים.
בהורות נרצה "גבול רחב". מה זה אומר?
גבול רחב הוא אזור שיש לנו מרחב לנוע בתוכו, יש מקום למשא ומתן. בחינוך, זו המטרה. לגדל ילד שיודע להתדיין, להתפשר, להציע רעיונות משלו.
הדיבור על הגבול חשוב יותר מהגדרתו הברורה.
דוגמא נוספת, במשחקי ספורט או קופסא.
לכאורה הגבולות כאן ברורים, ויש לשמור עליהם.
עם זאת, האם אנחנו רוצים שתמיד השופט ישרוק "נכון"?
כמה פעמים יצא לכם להעביר ביקורת על טיב ראייתו ומיקום עיניו של השופט? כמה פעמים אנחנו רואים שופטים המפעילים שיקול דעת כזה או אחר בשריקה או התעלמות מאירוע שהתרחש?
ובמשחקי קופסא. כמה פעמים ניסיתם לרמות קצת, להחליף קלף, להתקדם עוד צעד. כמה פעמים ויתרתם?
אלו דוגמאות ל"גבול דק".
זהו גבול שברור מאוד באיזה צד אתה נמצא כשאתה חוצה אותו. אתה בפנים או בחוץ? איתנו או איתם?
גבולות דקים מאפשרים שמירה טובה יותר על סטטוס קוו. גם משטרים טוטאליטריים הם כאלו בעלי "גבול דק". שמירה נוקשה על הזרימה פנימה והחוצה. אין מקום לחופש דעות.
נסו לחשוב מול איזה גבול אתם עומדים מול אנשים וגופים ציבוריים שונים? מה כל גבול כזה מאפשר? איך אתם חשים מולו?
הגבולות הדקים והעבים, שניהם, הכרחיים להתנהלותנו בעולם. עם זאת, חשוב להבין שהעבודה נעשית תמיד באזור הגבול. גם ביכולתנו להשיג תוצאה טובה יותר בריצה וגם ביחסים עם האחר.
כעת אקדיש כמה מילים לגבולות בטיפול.
בטיפול אנחנו שומרים על גבולות. המונח המקצועי הוא "סטינג". מה המשמעות של גבולות אלו?
הדוגמא המובהקת ביותר היא השמירה על הזמנים. לסיים אחרי 50 דקות בדיוק.
האם נוקשות הזאת עומדת כנגד הפתיחות שאנחנו רוצים לייצר במפגש עצמו?
לא.
מטרת הגבולות הברורים היא כפולה:
הראשונה סימבולית יותר, הגבולות מנכיחים מיכל בעל גבולות נוקשים המסמל כי מה שמתרחש בתוכו שמור ומוגן.
הסיבה השנייה, הקונקרטית יותר, אל מול הגבול הברור ניתן לשים לב להתנהגויות המנסות לאתגר אותו.
להישאר עוד קצת, לבקש ללכת לפני, לאחר, להקדים ועוד ועוד.
כאשר הגבול ברור וידוע לשני הצדדים, הניסיונות לאתגר יכולים לסמל משהו על מערכת היחסים הנרקמת, כאשר יש נקודת התייחסות ברורה, ניתן לדבר על מה שקורה סביבה באופן ברור יותר.
מכיוון שאנו עוסקים ביחסים בין אישיים, במקומות אמורפיים של מודע ולא מודע, בגבולות הדקים הללו נפתחים גבולות רחבים ומרחיבים.
מוזמנים לעקוב אחר דף הפייסבוק שלנו..
ולהתעדכן באתר על סדנאות וקורסים הנפתחים בקרוב.