סוף החופש- זמן טוב לטקסי מעבר

החופש הגדול עומד להסתיים לו. עוד מעט תתחיל שנה חדשה.

השינוי הממשמש ובא כבר מורגש באוויר - הימים קצת פחות ארוכים. אולי אנחנו ממהרים להספיק עוד קצת תכניות. אולי כבר מתחילים לארגן תיקים וציוד, ספרים ומחברות.

יש כאלה שעומדים בפני מעבר גדול - מהגן לבית הספר, או לחטיבה, או לתיכון. מפגש עם מחנכ.ת או עם כיתה חדשה.

אם אתןם מטפלות.ים, הורים, מחנכות.ים - זה בוודא מורגש עוד יותר: כל התחלה כזאת היא מערבולת של רגשות. ציפייה, חשש, תקווה, דאגה. כל אחד ואחת מגיב.ה לזה קצת אחרת. והתפק

יד שלנו הוא להכיל, לתווך, לארגן.

לא בכדי בני האדם יצרו את טקסי המעבר לציין את קו הגבול התוחם בין דבר אחד לאחר. אלה עוזרים לנו להתארגן, לסמן את נקודת הסוף וההתחלה, לאוורר את הרגשות והמחשבות שלנו, לצקת משמעות במה שהיה ולהתגייס לקראת מה שהולך להיות.

בשנה כזאת, שעדיין מרכיב האי וודאות בה גדול מתמיד, יש לטקסי המעבר חשיבות אפילו גדולה יותר.

האם אתםן עורכות.ים טקסי מעבר? כאלה שיקדמו את השנה החדשה בברכה? כאלה שיאפשרו לסמן את נקודת הסוף (של החופש הגדול, של השנה שחלפה) וההתחלה (של השנה החדשה, על כל המשמעויות שלה)?

יש כל כך הרבה סוגים של טקסי מעבר, ואינספור אופנים לערוך אותם. בפוסט הזה ריכזנו עבורכםן כמה רעיונות לטקסי מעבר ברוח הביבליותרפיה, מתוכם תוכלו ליצור את הטקס שלכןם:

* בואו נספר סיפור: בתור התחלה, נרצה להשתמש בכוחו של הסיפור כדי לתחום לעצמנו את התקופות השונות לכדי יחידות של

משמעות. זה מה שסיפורים עושים הרי: לא בכדי הם בעלי מבנה ברור של התחלה, אמצע וסוף. ננסה לצקת תוכן מובחן לכל אחת מהתקופות - זו שעברה, וזו שבפתח. איך אפשר לעשות את זה?

- נבחר את השירים שהכי אהבנו לשמוע בחופש.

- נחשוב על כמה חוויות משמעותיות שהיו לנו - לא בהכרח אלה שהיו "הכי" (הכי מהנות, הכי מרגשות... כדי לתת מקום למגוון רחב יותר של חוויות), אלא פשוט משהו שנחרט בזיכרון במיוחד. אפשר לכתוב עליהן, לספר אותן בזוגות / במעגל פתיחה, אפשר לצייר אותן או לאסוף תמונות שצולמו במהלך התקופה ולהכין את "אלבום התמונות של הקיץ", שיכלול תמונות, שירים, מילים וחוויות.

* צידה לדרך: לפני שאנחנו יוצאים לדרך כלשהי, נהוג להצטייד בכל מה שנצטרך ויכול לעזור לנו בהמשך. אפשר לנסות ולארגן מעין "תיק טיולים" שכזה, שיכיל בתוכו צידה משמעותית לדרך. הצידה יכולה להיות קונקרטית (ספרים, מחברות, יומן שנה) וגם סימבולית (מכתב מהמחנכת של שנה שעברה, פתק מנחם מאמא ואבא, בובה שמסמלת עבורי את הבית, אסופה של משפטים מעודדים ועוד).

* טקסטים: לא במקרה בטקסים שונים אנו נוהגים להשתמש בשירים וסיפורים. הם מאפשרים לנו לתת מילים למה שקשה להגיד ועוזרים לנו לווסת את הרגשות הגואים. ישנם אינספור טקסטים שיכולים להדהד את רגע ההתחלה של שנה חדשה. למשל: יוצא לאור / אהוד בנאי. משהו חדש מתחיל / דני רובס. כל עוד / עלי מוהר. מחכה / ריטה. היום היום / דורית ראובני - ועוד... אפשר לקרוא אותם, לשמוע אותם, לבחור מתוכם משפט ולהמשיך אותו בכתיבה, לאסוף משפטי מפתח מתוכם ולעשות בהם שימוש במעגל שיתוף ועוד.

* IMAGINE - עכשיו, אחרי שסיפרנו את שהיה ואספנו צידה לדרך ונעזרנו בטקסטים שונים כדי לדבר על נקודת ההתחלה שלנו, הגיע הזמן לתת מקום של כבוד לדמיון. דמיון הוא כוח של יצירה, של בריאת מציאות, של התכווננות וגיבוש של דרך. בואו נדמיין איך הולכת להיראות השנה שלנו. איך נרגיש בכיתה. עם החברות והחברים. איך נתמודד עם הלימודים. איזה חלומות נצליח להגשים. מה נגלה. על מה נוותר. ממה ניפרד. את השנה הדמיונית אפשר לכתוב במחברת, אפשר לספר עליה (אפשר להיעזר בכרטיסיות או בקלפים), לצייר אותה או להכין קולאז' שמסמל את כל מה שאנו מדמיינים שהולך לקרות בה.

וכדי לא להשאיר את הדמיון מרחף אי-שם במרחבי העצמי, אפשר לעשות טקס קונקרטי כלשהו: לשתול שתיל שנטפח במהלך השנה ונעקוב אחר התפתחותו, להטמין לעצמנו קפסולת זמן, לכתוב לעצמנו מכתב לסוף השנה ועוד.

אילו טקסי מעבר אתםן נוהגות.ים לעשות - בבית, בעבודה, עם עצמכםן או עם אחרים? שתפו אותנו! בניוזלטר הבא נאגד את הרעיונות שלכםן כדי שכולנו נוכל להתעשר בהם.

זוהי רק דוגמא אחת לאיך הביבליותרפיה יכולה לשמש אותנו בעבודה האישית, החינוכית או הטיפולית שלנו עם ילדות.ים ונוער. רוצים להעמיק ולהרחיב את הידע, הכלים והחוויה? מוזמנות ומוזמנים להירשם לקורס השנתי שלנו בבר-אילן. הוא יתקיים במתכונת חצי-פרונטלית בימי ד' בבוקר ומוכר לגמול השתלמות אישי.

לפרטים והרשמה: https://www.ha-mila.org/bar-ilan-biblio