השירים של חיינו

February 1, 2017

מה של החמצה 
וככה

 

לא פעם כשאני מציג את מקצועי בפני אחרים הם אומרים לי, מה לי ולטקסטים? אני לא קוראת שירה... הספר האחרון שקראתי מונח עם סימניה בעמוד 27 כבר שנה ליד המיטה, ועוד.

בתגובה אני מנסה להסביר שטקסטים הם סביבנו, מודעות בעיתונים, כתבות ספורט ומעל הכול, השירים שאנחנו שומעים כל חיינו. שירים שמלווים אותנו בתקופות שונות, זמרים, זמרות  ולהקות שדרך גרונם אנחנו שומעים את עצמנו.

 

בלוג זה יעסוק במפגש עם שירים אלו, בתחילה אביא שירים שמלווים אותי אך אשמח גם לשמוע מכם על שירים כאלו ויחד נחשוב על משמעותם.

 

אני מזמין אתכם לקרוא את המילים, ולהאזין לשירו של ערן צור, "הוא והיא":

 

 

הוא והיא מסתכלים זו בזה 
מזה שנתיים 
יש לה יחסים עם מישהו אחר 
והוא - חוץ מלפעמים הוא לבד 
אחרי הפיצוץ בתל אביב מסתכלים זו בזה 
כל כך שמחה לראות אותו בריא 
בדרך לים מסתכלים זו בזה 
הלב הולם דופק הפה שותק 

זה מסוכן להתאהב ככה 
לכן הפשרה באהבה 

עובדים קשה כדי לשכוח את זה 
העבודה משחררת מטע

הם חיים במרחק, לא מדברים מילה 
הם נשארים זרים אחד לשנייה 

זה מסוכן להתאהב ככה 
לכן הפשרה// באהבה 
להתאהב ככה// לכן הפשרה // באהבה 
להתאהב ככה// לכן הפשרה // באהבה 

הוא והיא מסתכלים זו בזה, 
מזה שנתיים.

 

את השירים שאביא בבלוג זה מלוות ארבע שאלות מפתח:

  1. מה מושך אתכם בתוכן השיר? במילותיו? איזה רגש הוא מעורר בכם?

  2. האם יש דימוי, ביטוי, מטאפורה או משפט שמשכו את אוזנכם? מה האסוציאציות שלכם לכך?

  3. האם יש לכם מחשבות, דעות, או קשר אחר לכותב השיר? למבצעו?

  4. מה ההשפעה של הלחן עליכם? איך הוא מתקשר עם המילים לדעתכם?

 

ועל השיר עצמו...

את ערן צור הכרתי לאחר שחרורי מצה"ל. השיר צמרר אותי בפעם הראשונה ששמעתי אותו, וכך גם בפעמים שלאחר מכן. ליבי הלם דפק, הפה שתק. הייתי אז רווק ביישן שמפחד ליצור קשר עם אהבותיו הנסתרות. פחדתי שלא אמצא את אהבת חיי ושאם אמצא אותה אפחד ממנה. דמותו של ערן צור, זמר רוק נמוך קומה תמיד סקרנה אותי. כתביו, המיניות שבהם, קולו הלוחש, הזועק, הגונח, הדליקו בי ישות חבויה ויצרית.

השיר עוסק באהבה שאינה ממומשת, בסיפור ישראלי על גבר ואישה שאינם מעזים לתקשר על רקע המציאות הישראלית. ובכל זאת כשאנשים קוראים בו, הם לפתע חושבים ש"הפיצוץ" הוא במערכת היחסים, הם תוהים על פניותה של האישה למערכת היחסים בעודה  נמצאת "מזה שנתיים עם מישהו אחר" ורבים מהם מתקשים להשלים עם "הפשרה באהבה" וטענים שאין דבר כזה, או שאוהבים או שלא, מדוע "זה מסוכן להתאהב ככה"?

אלו הן "ההעברות" שלנו אל הטקסט, "ההשלכות" של מערכות היחסים האישיות שלנו ושחזורן באמצעות המילים שבשיר. במילים פשוטות יותר, אלה התכנים שמעסיקים את נפשנו ועל כן אנחנו שמים לב אליהם בעת ההאזנה לשיר.

ואני.. אני תמיד נתפס למשפט "העבודה משחררת מטעמה של החמצה". אני יודע שערן צור הוא דור שני לשואה (זו עובדה מפורסמת) ואנוכי דור שלישי. אני מודע להקשר של משפט זה, ותמה על כמה הוא רלוונטי גם למציאות העכשווית. אמנם אז, העבודה שיחררה מטעם ההחמצה של החיים וכאן טעם האהבה, אך האם אין דמיון בין השתיים?

מעניין שדווקא בקריאת השיר לניצולי שואה הייתה התעלמות מוחלטת ממשפט זה, כאילו הוא אינו קיים כלל בשיר, נפשם בחרה להתעלם מתוכן כה מעורר של חוויות עבר טראומטיות. רק לאחר שהפניתי את תשומת לבם, פנתה אלי ניצולת שואה ואמרה שזהו "המשפט מהמחנה שלה".

לסיכום, השיר הזה מלווה את חיי, יש תקופות שיותר ובאחרות פחות, ונושאים שונים מהדהדים יותר ברגעים שונים, כמו תווי השיר המתעצמים ונחלשים לסירוגין.

אשמח לתגובותיכם על השיר ועל הכתוב, עד השיר הבא, "שלא נישאר זרים, אחת לשנייה".

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

September 20, 2018