"מדברים בין השורות"
קריאה כערוץ תקשורת בתוך הכתה
תכנית הכשרה בת שלושה מפגשים בני שלוש שעות.
מספר המפגשים ומשכם ניתן לשינוי בהתאם לצורך.
נער שמתקשה בלימודים מגיע שוב ושוב באיחור בבקרים. נערה חוזרת בוכה מההפסקה ולא משתפת במה שקרה. שני נערים מתכתשים ביניהם בזמן השיעור, אחד מהם יוצא כעוס מהכתה, טורק אחריו את הדלת... התרחשויות כאלה ואחרות הן חלק מהאווירה בכתה וחלק מההתמודדויות של המורה, שלא מסתפק בהעברת חומר לימודי אלא שואף לעזור לתלמידיו לשרוד את גיל הנעורים בפן הרגשי- חברתי ואף לצאת ממנו עם כוחות ומיומנויות נוספים.
כוונותיו הטובות של המורה מתבטאות באופן טבעי בשאיפה ל"תקשורת מיטיבה", מושג מפתח בעולם הפסיכולוגיסטי שבו אנו חיים, כלומר תקשורת שמתבססת על שיתוף, פתיחות ויכולת לדיון וגמישות מחשבתית. אלא שלמתבגרים ישנם מאפיינים ייחודיים, אשר חותרים כנגד השאיפה לקיום תקשורת כזו:
א. הפרדוקס של המתבגר הוא שמצד אחד בתקופה זו יש צורך מאד גדול בהשתייכות חברתית שתחליף את ההשתייכות המשפחתית. מצד שני, המתבגר נושא תחושה של ייחודיות ושונות עד לכדי תחושת זרות והרגשה ש"אף אחד לא כמוני ולכן אף אחד לא יכול להבין אותי". הוא מוותר מראש על הנסיון לתקשורת מתוך תחושה של כשלון ידוע מראש.
ב. תחושת הזרות והניכור של המתבגר קשורה גם לאפיונים של העולם המודרני, שבו הקהילה הוחלפה בקהילות וירטואליות, והתקשורת מתבצעת יותר ויותר דרך המחשב והפלאפון. מתבגרים לא מעטים חסרות יכולות שיחה והבעה עצמית משום שהם רגילים "לשוחח" בהודעות.
ג. מתבגרים מתאפיינים בראיית העולם בשחור לבן, אך הנער לא מכיר בקיום הניגודים בתוכו, אלא רק חש במתח הרב שהם יוצרים. כך למשל ההתייחסות ללימודים יכולה להיות דרך מדדים נחרצים של "כשלון" מול "הצלחה", ללא תחום ביניים, ותוך הכללת הכשלון או ההצלחה על כל התחום הלימודי או על כל היכולת האישית כמקשה אחת.
ד. תחילת ההתבגרות וההתפתחות מינית נעשית על רקע עולם פרוץ מבחינת חשיפה לתכנים, עולם שבו הגבולות מטושטשים גם עבור המבוגרים. השינויים התרבותיים והמגדריים הביאו לכך שכמעט אין אמירה לגבי "איך צריך להיות" שאינה נושא לדיון ולוויכוח, אין ערכים מוחלטים או תרבות שלטת במדינה שמכתיבה את ההתנהגות הרצויה. החרות הזו דורשת לקיחת אחריות גדולה וטומנת בחובה, מן הסתם, גם בלבול רב.
מתוך הבנת המאפיינים האלה, הביבליותרפיה מציעה דרך להביט על העולם דרך עיני הנער. הסופר או המשורר משמשים צינור לנו המבוגרים אל תוך עולמו הרגשי של הנער, הם מדברים עבורו ומשמיעים את קולו- בסיפורים, בשירה ובפזמונים. לנו נותר להאזין מבלי להיבהל, מתוך אמפתיה ואולי אף הזדהות, אם נצליח לחשוב על עצמנו בגילו.
מפגש 1: היכרות עם הביבליותרפיה
בחלקו הראשון של המפגש המשתתפים יקראו שיר העוסק בתקופת הנעורים ודרכו ייזכרו בעצמם כנערים. באמצעות ההזדהות ננסה לעמוד על המאפיינים של בני הנוער ועל הצרכים הרגשיים של התלמידים. נדבר על משמעות העבודה עם טקסט, ועל ריבוי הקולות שהוא מציע, כניגוד לחווית ה"שחור- לבן" של בני הנוער.
בחלקו השני של המפגש ניזכר בגיבורי הנוער שלנו בהשוואה לגיבורי הנוער של היום (זמרים, כוכבי ריאליטי וכוכבי רשת). ננסה לעמוד על השונה ועל הדומה ביניהם ואף לחשוב איך אפשר לרתום אותם לדיון בנושאים שונים בכתה.
מפגש 2: עבודה עם סיפורים
בחלקו הראשון של המפגש נעסוק בגיבורים ספרותיים עכשוויים ונעמוד על איכות "הגיבור" שלהם דרך מושג "מסע הגיבור" של יונג. נדבר על התפקיד שלהם עבור הקוראים ועל התהליך שקורה לנער בזמן הקריאה. נכיר מקרוב את הבלשים, הערפדים והחנונים שמלווים את תלמידינו בעולמם הפנימי.
בחלקו השני של המפגש נקרא סיפור מאת אתגר קרת, נקשיב לקולות שהוא מעורר בנו כמבוגרים וננסה לקרוא אותו גם דרך עיני הנוער. נחשוב כיצד ניתן להשתמש בספרות עכשווית לשיח חינוכי- רגשי בכתה.
מפגש 3: עבודה עם פזמונים
נצפה בשירי פופ עדכניים וננסה לזהות בקליפים את עולם הדימויים, האווירה והמסר שהם מציעים. לאחר מכן נתרגם ביחד את אחד השירים ונראה מה תפקידו של הטקסט בתוך ה"שואוו" הגדול. נעמוד על התפקידים השונים של המוסיקה עבור בני הנוער, מביטוי של חוויות ממשיות ועד לביטוי פנטזיות ומשאלות שאינן יכולות לבוא לידי ביטוי בגלל איסורים פנימיים וחיצוניים.
לאחר מכן נאזין לשיר פופ ישראלי וננסה לגלות דרכו ממדים נוספים בעולמם הפנימי של תלמידינו. נחשוב על השימושים האפשריים במוסיקה בכתה, מה היא יכולה לתרום ובאיזה אופן היא יכולה לשמש ערוץ תקשורת בינינו לבין הנוער.