טיפול ביבליותרפי בילדים. כששירה נכנסה אלי לחדר ישר נשביתי בקסמה. ילדה בת עשר, חייכנית ויפה, שמעוררת סימפטיה מיידית. יש לה משפחה תומכת,...

בטריקת דלת היא עוזבת את חדר הישיבות של הועידה השנתית של האקדמיה ללשון העברית בירושלים. מאז שעשתה עלייה, עשו בה שימוש ללא סוף, לרגעים...

כל אחד מאיתנו הוא סיפור וכולנו מגלמים תפקידים רבים בסיפור של חיינו. הטיפול הביבליותרפי מאפשר לנו לקחת על הסיפור שלנו בעלות ואחריות, לחזק את תחושת השליטה שלנו לצד האפשרות להטיל ספק ולשאול שאלות לגבי הזהות שלנו בתוך מרחב בטוח ובעזרתו של מטפל שמאפשר להאיר חלקים של ה"אני" שלעיתים קשה לנו עימם, שאנחנו לא מבינים אותם עד הסוף, שאנחנו רוצים לשנות. עשר דקות הליכה מפרידות בין מגרש החניה שבו אני חונה למקום העבודה שלי. בשבועות האחרונים עשר הדקות הללו הפכו למאתגרות במיוחד. מצאתי את עצמי

כפי שקראתם בבלוגים הקודמים שלנו, זה זמן רב שאני מנסה להבין לעומק את מהותה של הביבליותרפיה והשאלה העולה בהמשך לכך היא מה בעצם הביבליותרפיה כוללת בתוכה ומהם גבולותיה. בספרה "הקול השלישי", צורן (2009)* מגדירה את הביבליותרפיה כ"שיטת טיפול בתחום הטיפול באמנויות המציעה לכלול קריאה וכתיבה בדיאלוג הטיפולי, ולתעל תהליכים אלה לתכליות תרפויטיות". הבאת טקסט אל המרחב הטיפולי הינו, על פי צורן, הכנסת "קול שלישי" ונוסף לקולו של המטופל ולקולו של המטפל במסגרת הפגישה הטיפולית. ובהמשך לכך, עולה