" ספריית בית-הכלא- אני קוטף פרח ממגדיר הצמחים" זהו שיר הייקו קסום שכתב אואסאקה, איש יאקוזה בן ימינו, מתוך מושבו בבית הסוהר ביפן. איך אפשר לקטוף פרח מתוך ספר? האם ספר יכול לפצות ולהעניק חווית חופש בתוך מציאות של היעדר חופש? מסתבר שכן. במהלך חודש הספר העברי, כמו פטריות אחרי הגשם, פורסמו במגוון אמצעי התקשורת אין ספור כתבות הנוגעות לעולם הספר והכתיבה. בין מבול הכתבות, משכה את תשומת ליבי דווקא כתבה אחת שפרסם עמי פרידמן במגזין הספרים של אתר ynet ושמה- "בלי סקס ומדעים- מה קוראים מ

אם בפעם הקודמת, הפוסט דן באופן השימוש שלנו בתוכנת המסרונים וניסה לאפיין אותנו כמשתמשים בה, הפעם ננסה להתבונן בתופעת הקבוצות של אותה אפליקציה. הרי מסרונים היו לנו גם לפני, אך האפשרות להיות חברים בכל כך הרבה קבוצות, ולהעביר מסרים ותכתובות באופן כה פשוט בין כל כך הרבה גורמי עניין היא ללא ספק מהפכה תקשורתית. במאמר זה ננסה להסתכל על הקבוצות הללו מתוך פריזמה של דינמיקה קבוצתית ותפקידים בתוך קבוצה, ננסה להבין מעט יותר מה הסיפור שאותן קבוצות מספרות בין השורות האינסופיות של ההתכתבויות

יום הסיפור הקצר הבינלאומי קצרנות בכתיבה ובחיים

החופש הגדול עומד להסתיים לו. עוד מעט תתחיל שנה חדשה. השינוי הממשמש ובא כבר מורגש באוויר - הימים קצת פחות ארוכים. אולי אנחנו ממהרים להספיק עוד קצת תכניות. אולי כבר מתחילים לארגן תיקים וציוד, ספרים ומחברות. יש כאלה שעומדים בפני מעבר גדול - מהגן לבית הספר, או לחטיבה, או לתיכון. מפגש עם מחנכ.ת או עם כיתה חדשה. אם אתןם מטפלות.ים, הורים, מחנכות.ים - זה בוודא מורגש עוד יותר: כל התחלה כזאת היא מערבולת של רגשות. ציפייה, חשש, תקווה, דאגה. כל אחד ואחת מגיב.ה לזה קצת אחרת. והתפק יד שלנו

סיפור דמיוני על טיפול זוגי