"שהר הזכרון יזכור במקומי" מבקש יהודה עמיחי בשירו הידוע שזוהי כותרתו, ומציב אותנו בפני הדרמה של הזכרון: הזכרון הוא המרכיב הבסיסי ביותר של...

(צילום: היולי אפל-הגדה של פסח, תמיד- הוצאה לאור). פסח בא ועימו הגיעה גם ההגדה. ליל הסדר ומסורתו השנתית מצווה עלינו בקריאת ההגדה, כפי...

פגישה לאין קץ/ אלתרמן. כִי סָעַרְתְ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ שָוְא חומָה אֶצור לָךְ, שָוְא אַצִיב דְלָתַיִם! תְשוקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי...

זה היה בוקר שמשי בחורף השחון שלנו. הייתי ביום חופש נדיר מהעבודה וניצלתי אותו כדי להיפטר מסידורים שדחיתי הרבה זמן, כמו הפקדת צ'קים בבנק,...

לפני כול מילה כתובה, בהקשר של שיר זה, רצוי ללחוץ על הקישור ולהאזין למילים ולגיטרות המנסרות את מיתרי הנפש. אימפריות נופלות לאט (מילים:...

גינוני האבל היהודי מאפשרים למשפחה האבלה לתמוך ולהיתמך, להתעטף ולהיבלע בימים הראשונים לאחר האובדן על ידי קרובי משפחה, עמיתים לעבודה,...

שאל הנהר את הרוח: מה יקרה כשאפגוש בך? אמרה הרוח: אני אאדה אותך ותהיה לענן. נבהל הנהר ונסוג. שאל הנהר את המדבר: מה יקרה כשאפגוש בך? אמר...

על קריאה מחודשת ביומני העבר את המשפט בכותרת שר אביתר בנאי, ואני ששמעתי את השיר הזה לא פעם, כמו לא שמעתי את חלקו הראשון של הפזמון החוזר. רק הדימוי של האותיות הפורחות באוויר חדר אלי, וצייר בראשי תמונה מסקרנת של אותיות מתעופפות כמו פרפרים. איך לא שמעתי? יכול להיות שהניגוד בין השריפה- פעולה עוצמתית, שיש בה כוח ואלימות, לבין הפריחה, המקושרת אצלי לעדינות עלי הכותרת, היה חריף מדי ויצר דיסוננס שפתרתי ב"אי שמיעת" חלק מהמשפט, או שמא היה לי קשה מדי לחוות את השריפה המתוארת בשיר, שמסמלת

"אתה עובר את הגבול" "אני בקצה גבול היכולת" "נחצו כל הגבולות" מתי שמעתם או אמרתם את המשפטים הללו לאחרונה? ברשימה הבאה אנסה להתייחס לנושא הגבולות ולהבחין כיצד הוא בא לידי ביטוי באספקטים שונים בחיינו, תוך התייחסות גם לגבולות הנקבעים בטיפול נפשי. תחילתה של רשימה בחופשת חורף קצרה בה הסתובבתי ברחובות ברלין, ומחשבותיי נעו מצד אחד של החומה לצידה השני. להפתעתי גיליתי כי חומת ברלין אינה קו ישר מנקודה א' לב', אלא חומה סגורה, מעגלית. בברלין, המערב היה תחום מכל צדדיו בישות המזרח (הכתם הלב

רוחות הסתיו ומזג האוויר המתקרר מאותתים על בואה של שנה עברית חדשה. על פניו, אין דבר חדש תחת השמש וניתן לראות בראש השנה כהמשך ישיר של השנה שעברה. עם זאת, תקופת החגים, בין אם נרצה או לא, מאפשרת לנו, באופן סימבולי, לעצור לרגע ולהרהר בסיפור המתמשך של חיינו. הרהור שכזה, כמו פתיחתו של דף חלק, כמו כתיבת פרק נוסף או פתיחת ספר חדש, מאפשרת לנו, ולו לרגע, להתחיל מחדש. ובפתיחה כמו בפתיחה, כל האפשרויות פרוסות לרגלינו. ולהלן שאלה - איזו פתיחה, מאיזה ספר חקוקה בזיכרונכם? לעיתים דווקא בפתיחה